האו״ם, וינה: חדשנות שיוצרת אימפקט

למה נסעתי עד לבנייני האו״ם בווינה, מה אפשר ללמוד משם על חדשנות חברתית ולמה חשוב לבחון את עקרונות ה-sdg בדרך לשנות את העולם? על החיבור בין חדשנות לקיימות
image1

אחד התחומים שלנו בבילדאין הוא הקמת קהילות בארגונים, ובהן קהילות חדשנות. קהילות חדשנות ארגוניות מקדמות חדשנות שיוצרות אימפקט על הארגון. אבל האם הן גם משפיעות על העולם? 

כחברה מסחרית, האימפקט כנראה יהיה כלכלי, אבל חדשנות יכולה גם לייצר אימפקט חברתי וסביבתי. עסקתי רבות בנושא זה בתקופה האחרונה, כשנסעתי למשרדי האו"ם בוינה לכנס בינ"ל. המקום הזה, בו קורה הכל ובו נפגשים נציגי מדינות כדי לנסות לשתף בידע (ובחדרים הסמוכים לגבש את הסכם הגרעין המתהווה) היווה עבורי הזדמנות נוספת לצלול לעומק החיבור שבין חדשנות וקיימות בדרך ליצירת אימפקט – נושא שאני עוסק בו כבר 15 שנה. 

אז, מי בכלל צריך חדשנות מקיימת?

אז איפה מתחיל האימפקט ואיך מגדירים חדשנות חברתית שיוצרת אימפקט? 

האו״ם הגדיר מסגרת מארגנת לנושא, שבתחילה נקראה יעדי המילניום ובהמשך הפכה ל-17 העקרונות של האו״ם לפיתוח בר קיימא – sustainable development goals או בקיצור ה-SDGs (הם אושרו על ידי הממשלה בישראל בשנת 2019). 

עקרונות אלו מאפשרים למקד את 17 המשימות הגדולות שבהם העולם צריך וראוי שיתמקד. 

אם יש לכם פתרון כלשהו, שמקדם אחד מאלו, אתם בכיוון הנכון. אם אתם לא נוגעים באף אחד מהם, או סותרים את עקרונותיו יש סיכוי טוב שהחדשנות שאתם מקדמים יוצרת יותר נזק מתועלת. 

מהם יעדי ה-SDG?

17 המטרות של האו"ם מהוות מסגרת בה ראוי שחברות ימקדו את מאמציהן. 

ולמה רק ״ראוי״? 

כי חדשנות וקיימות לא תמיד הולכים יחד. הרי בהגדרה לא מן הנמנע שהארגון יפתח את המוצר הבא שלו (חדשנות) ויישם עקרונות של קיימות בפעילות (קיימות) ולא יראה את החיבור ביניהם. כשזה כן מתחבר והארגון מצליח לפתח מוצר או תהליך שהוא גם חדשני וגם מקיים, הוא יוצר ערך גדול יותר עבור לקוחותיו וגם לעצמו. 

בסוף היכולת להסתכל על החדשנות במוצרים ותהליכים דרך שלוש שורות הרווח – הכלכלית, החברתית והסביבתית, מאפשרת ניהול סיכונים טוב יותר ויצירת ערך לאורך זמן – זו הדרך לפתח תהליכים שמתוכננים נכון כבר בשלב העיצוב. 

עקרונות זה טוב, אבל איך יוצרים אימפקט? 76 דוגמאות

את הכנס המופלא שבו השתתפתי הוביל ארגון zero project ועסקו בו בעיקר בנושא הנגישות, וביצירת עולם ללא חסמים. בין היתר הוצגו באירוע 76 מיזמים חדשניים מ-35 מדינות שמיישמים הלכה למעשה את החיבור שבין חדשנות וקיימות. 

מומלץ לעיין בדוח הסוקר את 76 המיזמים ולהכיר מיזמים עסקיים שמצליחים לקדם את החיבור. 

מה למשל? כסא גלגלים שנשלט באמצעות משקפי ראייה, לצד פתרונות לבריאות דיגיטלית המיועדים לאנשים במדינות עולם שלישי – וכפי שניתן להבין היכולת לאמץ את המסגרת הזו של האו״ם, מאפשרת לקדם יותר מעיקרון אחר. בדוגמאות שלנו, צמצום אי שוויון (עקרון 10), לצד בריאות טובה (עקרון 3). 

הזווית הישראלית – זה אפשרי!

לא נסעתי עד האו״ם רק כדי לשמוע, נסעתי לאו״ם גם כדי לשתף במיזם גלובלי מופרע לגמרי שאני מוביל יחד עם ארגון נגישות ישראל שנקרא !possible. המיזם בוחן את העתיד הטכנולוגי בעשרה סקטורים שונים ובכל אחד מהם מאפשר חיבור בין החדשנות שמבקשים לקדם ארגונים גדולים (דוגמת מייקרוסופט, גוגל ואחרות) לידע הנצבר אצל אנשים עם מגבלה בכל העולם. 

הלכה למעשה אנחנו מבקשים לוודא שהחדשנות תהא כזו שנגישות תהא חלק בלתי נפרד ממנה ולא תוספת כלאחר מעשה. 

בשיחה מהאו״ם ששודרה לכל העולם (כאן בתמונה), סיפרנו למייקל פמבק, מנכ״ל ארגון zero project על הפרויקט והיכולת שלו לשנות את העולם. סיפרנו שמטרת העל של המיזם היא להפוך את נושא הנגישות ממשהו שנעשה בסיום התהליך, למשהו שנכנס בתחילתו. לא כי הארגון רוצה להיות אחראי וטוב לב לחברה, אלא כי אחרת הוא מפספס 20% מהאוכלוסיה בעולם, ומשקיע הרבה יותר כדי לשפר אותו בדיעבד. 

שותפי למסע הזה, יובל וגנר, יו״ר נגישות ישראל (כאן בתמונה למטה), נוהג לומר ש״ברגע שזה יהיה מובן מאליו שחדשנות ונגישות חייבות ללכת יחד, נוכל ליצור אימפקט ענק – אבל עד אז תפקידנו לשכנע רק בדבר אחד – שזה אפשרי״. ואנחנו מאמינים שזה אפשרי!

שני שיעורים שניתן ללמוד

לבסוף, ניתן ללמוד כאן שני שיעורים: מנכ"לים של חברות שרוצים לעודד חדשנות מלמעלה, עליהם להפסיק להסתכל על קיימות כמסגרת לבחינת התנהלות הארגון בעבר, ולראות בה מסגרת לקידום מוצרים ותהליכים עתידיים שפותרים בעיות גלובליות. בנוסף, לכל מי שחבר בקהילת חדשנות ארגונית, שמקדם בשטח חדשנות, כדאי שיבחן עד כמה המיזם שלו יכול ליצור אימפקט גלובלי ולא רק להיות חדשני. 

פוסטים נוספים

בונים חדשנות
Nir Koren

ירוחם: קנבס הרעיונאות – איך לפצח את האתגר הגדול הבא?

כלי חדשנות חדש שבנינו בבילדאין השבוע שמסייע בפיצוח אתגר. קנבס הרעיונאות מאפשר חיבור בין 4 כלים שונים כדי לראות במקום אחד, במהירות ובזמן אמת מעל 40 פתרונות לאותו האתגר ובעיקר לבחון – מי מהם יוצר הכי הרבה ערך? דרישות סף: יכולת לקבל פידבק מאחרים, חיבור לאתגרים גלובליים, ויכולת לחלום ולהעיז

בונים עולם מונגש
Nir Koren

האו״ם, וינה: חייבים לדבר על אוקראינה

במהלך פאנל בכנס בינ"ל במשרדי האו"ם בוינה, שעסק בכלל בפתרונות חדשניים מכל העולם והתמודדות עם מצבי חירום – הרגשתי שאני חייב לזעוק – שאני חושב

מעניין?

בואו נבנה את
הדבר הגדול הבא
אצלכם


צריכים עוד מידע מאיתנו?
רוצים לשמוע מה אנחנו יכולים לבנות בעיר שלכם או בארגון שלכם?
מלאו את הטופס הבא ונחזור אליכם בתוך כמה שעות